סימני מסחר באינטרנט

ה"פ 506/06 מתאים לי רשת אופנה למידות גדולות בע"מ ואח' נ' קרייזי ליין בע"מ ואח' (פסק דין של בית המשפט המחוזי מיום 31.7.06)

זהו פסק הדין הראשון של בית משפט ישראלי בקשר לשאלה האם מותר להשתמש בסימן מסחר של צד ג' כמילת מפתח לפרסום קישור ממומן במנוע חיפוש לאתר של חברה המתחרה בבעל סימן המסחר. מתאים לי, רשת הלבשה למידות גדולות, תבעה את קרייזי ליין מתחרתה בגין שימוש מפר בסימני המסחר "ml" ו- "מתאים לי" כמילות מפתח לפרסום קישורים ממומנים לאתר של קרייזי ליין. הקישורים הממומנים לא כללו את סימני המסחר והשימוש היחיד שנעשה בהם היה כמילת מפתח. קרייזי ליין תבעה גם את Google בגין חלקה במעשי ההפרה שנעשו באמצעות מערכת ה- Google Adwords.

בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופט מגן אלטוביה) דחה את התביעה על כל היבטיה. השופט אלטוביה יוצא מנקודת הנחה שמשתמש במנוע חיפוש רואה בו כמעין "קניון מידע" שבו חלק מה"חנויות" (דהיינו הקישורים לתוצאות החיפוש) אינם מעניינים אותו. השופט אלטוביה אף סבור כי המשתמש מצפה לקבל ביחד עם תוצאות החיפוש האורגניות כל מיני סוגים של מסרים פרסומיים. לפיכך, ומכח ההגנה על חופש העיסוק, השימוש במילת מפתח הרלבנטית לתחום הענין של המשתמש, אף אם היא סימן מסחר של צד ג', הוא פרקטיקה לגיטימית לחלוטין. כמו כן, לא מדובר בהפרת סימן מסחר גם בשל העובדה שהשימוש במילות המפתח נעשה "מאחורי הקלעים" בלבד ("שימוש בין מחשבים" כדברי השופט) ולא נעשה בהן שימוש בקישורים הממומנים עצמם. בנוסף, על אף שמתאים לי עשתה שימוש נרחב בסימן "ml", סימן זה לא נרשם על ידה ואף רשום כסימן מסחר של חברה אחרת. לפיכך, לא ניתן לאמר שמתאים לי רכשה מוניטין בסימן זה.

בהתמודדו עם התקדים של בית המשפט העליון בפרשת אלוניאל, השופט אלטוביה סבור כי על אף שלכאורה בפרשת אלוניאל נקבע כי כל שימוש בסימן מסחר אסור, יש לפרש את פסק דין אלוניאל כך שקיימת דרישה שהשימוש אסור רק במידה והנתבע מקבל יתרון פסול כתוצאה מהשימוש בסימן המסחר. במקרה זה, השופט אלטוביה סבור כי אין כל פסול בהנהגותה של קרייזי ליין ושוב מעדיף את חופש העיסוק והתחרות על פני זכויות התובעת. בהתאם, השופט אלטוביה דוחה גם את הטענה בדבר גניבת עין, מכיוון שאין חשש להטעיייה וגולשים לא יוטעו לחשוב כי אתר קרייזי ליין קשור למתאים לי. בהתאם, השופט אלטוביה אף דוחה את התביעה בגין עשיית עושר ולא במשפט.

מתאים לי טענה גם כי הנתבעים עוברים על ס' 3 לחוק עוולות מסחריות, בדבר הכבדה על גישה לעסק, בהתאם לפרשנות שניתנה לו על ידי בית המשפט המחוזי בפרשת מגנטיקס נ' דיסקופי - טענה זו מבוססת על כך שקרייזי ליין מסיטה את הגולש מאתר התובעת לאתרה יוצרת בכך "initial interest confusion", ומכבידה על הגישה לאתר התובעת. בהקשר זה השופט אלטוביה סבור כי מכיוון שאין כל שימוש בסימן התובעת בקישור הממומן עצמו, אין כל פסול בהתנהגותה של קרייזי ליין. יתר על כן, לגישתו של השופט אלטוביה דוקטרינה זו, המבוססת על פסק הדין האמריקאי הנודע בעניין Brookfield, איננה רלבנטית למקרה זה.

לבסוף, ואולי חשוב מכל, השופט אלטוביה מאמץ את גישת בית המשפט הפדרלי האמריקאי בפרשת Merck v. Mediplan, לפיה "the sponsored link marketing strategy is the electronic equivalent of product placement in retail stores" והשימוש בסימן כמילת מפתח אינו שימוש בסימן במובנו כסימן מסחר. לפיכך, אין הפרה של זכויות התובעת.

מעניין לציין כי השופט אלטוביה משאיר את נושא אחריותה של Google בצריך עיון ולא נדרש לדון בו מאחר וקבע כי קרייזי ליין לא הפרה את זכויותיה של התובעת.