copyright.co.il

כאשר משתמש קצה מוריד תוכנה באינטרנט, במהלך תהליך ההתקנה יש לקבל את הסכמתו להסכם רישיון/תנאי שימוש (הנקרא באנגלית Terms of Use/End User License Agreement). רצוי לקבל יעוץ משפטי בקשר לניסוח הסכם הרישיון שכן מדובר בהסכם משפטי מחייב לכל דבר ועניין. הגישה המקובלת כיום היא לשלב את הסכם הרישיון באותיות קטנות בתוך תיבה כך שהוא מוצג למשתמש במהלך תהליך ההתקנה באופן מוחשי, ולא רק באמצעות קישור שעל המשתמש ללחוץ עליו.

מה צריך לכלול בהצהרת הפרטיות?
ככלל, יש להיות ישר עם משתמש הקצה ולתת גילוי מלא. כלל זה חל ביתר שאת על הצהרת הפרטיות. לפיכך, עליך לכלול בהצהרת הפרטיות כל מידע רלבנטי שעשוי לעניין את משתמש הקצה בקשר לנושאים הקשורים לשמירה על פרטיותו. הצהרת הפרטיות הינה מסמך משפטי מחייב ורצוי לקבל יעוץ משפטי בקשר לניסוחה.

הציעו לי לשווק את התוכנה שלי בהורדה אחת ביחד עם תוכנה אחרת. מהם ההיבטים המשפטיים שיש לשים לב אליהם?
שיווק משותף של תוכנות בהורדה אחת ("bundle") הינו פרקטיקה מקובלת שהפכה לדרך די פופולרית בשנים האחרונות. מבחינה עסקית מדובר בכלי שיווקי ממדרגה ראשונה - המשתמש כבר נמצא ב- state of mind להורדת התוכנה אותה בחר, ובמהלך ההורדה נקרית בדרכו ההזדמנות להוריד תוכנה נוספת (אותה נכנה התוכנה המשנית). מבחינה עקרונית, אין בכך פסול ולראיה החברות הגדולות ביותר באינטרנט עשו זאת, כאשר הדוגמא המפורסמת ביותר לכך הינה שיתוף הפעולה בין Google Toolbar ל- Real Player. אולם, יש לעשות זאת באופן זהיר ולא אגרסיבי ולתת למשתמש הסברים נאותים על התוכנה המשנית (דהיינו גם מלבד הצגת הסכם הרשיון) ואפשרות לבחור אם ברצונו גם בתוכנה המשנית. דברים אלה יפים שבעתיים כאשר לתוכנה המשנית תכונות שעשויות להיות בעייתיות בעיני המשתמש. בשורה התחתונה, אם חוויית המשתמש אינה מאפשרת לו לקבל החלטה מושכלת בדבר רצונו לקבל את התוכנה המשנית, מדובר במשתמש שלא הוריד את התוכנה המשנית במודע ולכן ניתן לאמר כי הצעת התוכנה נעשתה באופן לא לגיטימי ובעייתי מבחינה חוקית. מלבד ההיבטים המשפטיים גרידא, גם בהיבט המסחרי מדובר בפרקטיקה בעייתית. שכן, התנהגות מסוג זה עשויה להרוס את המוניטין של התוכנה המשנית ולגרום לכך שהיא תקוטלג כתוכנה בלתי רצויה על ידי תוכנות anti-spyware (הרואות בשיווק באמצעות "bundle" כסממן מרכזי של תוכנת ריגול). לפיכך, עליכם לבדוק "בציציות" עסקאות bundle.

אני מפרסם את התוכנה שלי באמצעות פרסומות קופצות (popups). למה חשוב לשים לב בהרצת הקמפיין באינטרנט?

השימוש בפרסומות קופצות (popups) אטרקטיבי מבחינה ויזואלית ועל כן הפך לכלי פרסום פופולרי. אולם, לאור הבעיה הקשה של תוכנות ריגול הנכנסות למחשב המשתמש ללא הסכמתו ומקפיצות לו פרסומות קופצות ללא הסכמתו ומבלי שהמשתמש יכול לנטרל זאת, יש להיזהר מאד כאשר מפרסמים באינטרנט באמצעות פרסומות קופצות. מכיוון שבד"כ קיימים גורמי ביניים העוזרים להרצת הקמפיין הפרסומי (ובראשם - רשתות פרסום גדולות באינטרנט), יש לקבל יעוץ משפטי צמוד ולוודא כי בהסכם עם רשתות הפרסום ניתנים למפרסם הכלים הנאותים להתמודד עם המצב במקרה של הרצת הקמפיין במקומות בלתי רצויים.

אני מפרסם בקישורים ממומנים במנועי חיפוש. באילו מלים אסור לי להשתמש?
שימוש בסימן המסחר של מתחרה כמילת מפתח לשם הצגת קישור ממומן לאתרך הינו בעייתי. הפסיקה בארה"ב אינה חד משמעית בנושא זה בעוד בארץ קיים פסק דין אחד (בענין מתאים לי נ' קרייזי ליין וגוגל) בו קבע בית המשפט המחוזי בת"א (כב' השופט מגן אלטוביה) כי מדובר במעשה מותר. למרות זאת, אנו סבורים כי מדובר באקט מסוכן מצד המפרסם שעשוי להיחשב כהפרת זכויותיו של בעל הסימן. שכן, הוא חשוף לתביעות ובדרך כלל ביחסים החוזיים בין המפרסם למנועי החיפוש המפרסם נושא באחריות בלעדית בקשר לתביעות מסוג זה (לרבות אחריות לשיפוי מנוע החיפוש בגין הוצאותיו בגין תביעות אפשריות). למרות פסק הדין בעניין מתאים לי, עד שהמצב המשפטי בנושא זה יתבהר לחלוטין (למשל על ידי פסקי דין נוספים של בתי המשפט המחוזיים ובעיקר על ידי פסיקה של בית המשפט העליון, אם יידרש לעניין), נראה כי נושא זה יגיע לבתי המשפט עוד פעמים רבות ועל כן על מפרסמים לשכלל סיכון זה בהחלטותיהם העסקיות.

אני מעוניין לעצב את האתר שלי באופן דומה לעיצוב של אתר מתחרה בתחום. האם הדבר מותר?
ראשית, יש לבחון כל מקרה לגופו ולקבל יעוץ משפטי מוסמך. ככלל, העתקה של עיצוב אתר מתחרה עשוייה במרבית המקרים להיחשב הפרת זכויות קניין רוחני של האתר המתחרה (בין אם הפרת זכות יוצרים ובין אם גניבת עין, ובמקרים מסויימים אף עשיית עושר ולא במשפט). בעוד לכל סוגיה משפטית כללים משלה לבחינת העניין על פי נסיבותיו, בדרך כלל העתקת עיצוב ייחודי של אתר מתחרה תיחשב כהפרת זכויות.

האם מותר לרשום שם מתחם בשם זהה לסימן מסחר של צד ג'?
לא. רישום שמות מתחם בשם זהה לסימני מסחר של צדדים שלישיים (תופעה הנקראת בעגה המשפטית cybersquatting) הינו תופעה פסולה שהיתה פופולרית בימים הראשונים של האינטרנט כאשר הדין באינטרנט לא היה ברור. אולם, מהר מאד בתי המשפט ברחבי העולם ובישראל הבהירו כי דיני סימני המסחר חלים גם באינטרנט וכי רישום שם מתחם כשם של סימן מסחר של צד ג' הינו תופעה פסולה שנועדה לתפוס טרמפ על המוניטין של צד ג' ועל כן יש להוקיע אותה.