לאחר שנים רבות של ציפייה, מיום 1.9.10 תהיה ישראל חלק מפרוטוקול מדריד. מדובר בפרוצדורה נוחה וזולה לרישום סימני מסחר ברחבי העולם, המהווה אופציה אטרקטיבית לחברות ישראליות המעוניינות לרשום את סימני הסמחר שלהן בחו"ל. לסקירה נרחבת על פרוטוקול מדריד, היתרונות והחסרונות של השימוש בו, והשינויים שיחולו ברשם סימני המסחר בישראל החל מ-1.9.10 פנו לעמוד הרלוונטי באתר זה.

חברות המחקר הבריטיות Legal 500 ו- PLC Which Lawyer?, מחברות המחקר המובילות בעולם בתחום דירוג משרדי עורכי דין, דירגו לאחרונה את משרד עו"ד עדין-ליס המפעיל אתר זה כאחד המשרדים המובילים בישראל בתחום הקניין הרוחני. כמו כן, השותפים המייסדים במשרד צויינו כמומלצים בתחום הקניין הרוחני. זוהי השנה השלישית ברציפות ש-Legal 500 מדרגת את המשרד כמשרד מוביל בתחומו. בסקירה על המשרד נכתב: The team is ‘very knowledgeable and very thorough’.

חברת המחקר הבריטית Chambers and Partners, מחברות המחקר המובילות בעולם בתחום דירוג משרדי עורכי דין, דירגה לאחרונה את משרד עו"ד עדין-ליס המפעיל אתר זה כאחד המשרדים המובילים בישראל בתחום הקניין הרוחני. כמו כן, השותפים המייסדים במשרד, דן עדין וערן ליס, צויינו כעורכי דין מובילים בתחום הקניין הרוחני. להלן הסקירה על המשרד: Established in 2006, this small boutique is an emerging presence in the Israeli IP market and "is going in the right direction," say peers. The team recently acted for Land Rover in a trade mark dispute, and represents chemical manufacturer Bromine Compounds in a long-running patent case. Clients appreciate the "excellent service and high level of personal attention" they receive from partners Dan Adin and Eran Liss. "With some firms it's not always clear what is the next step - with Adin-Liss there's a clear route of action," clients say.
http://www.chambersandpartners.com/Editorial.aspx?ssid=35819

משרד עורכי הדין עדין-ליס, המפעיל אתר זה, נכלל ברשימת המשרדים המובילים בישראל בתחום הקניין הרוחני בדירוג Duns100 של חברת דן אנד ברדסטריט של משרדי עורכי דין על פי תחומים. מדובר בדירוג היחיד בישראל של משרדי עורכי דין שנערך על פי מחקר שוק מקיף בקרב לקוחות ומשרדים על פי איכות (ולא על פי גודל המשרד).

היום פורסמה על ידי רשות הפטנטים החלטה תקדימית של ועדת הפיצויים והתמלוגים על פי חוק הפטנטים. בהחלטה בעניין Actelis Networks נ' ישי אילני קובעת הועדה כי עובד רשאי לדרוש תמורה בעד אמצאת שירות, אלא אם הסכם העבודה קבע מפורשות אחרת. הסכם "סטנדרטי" בו העובד מעביר את כל הזכויות באמצאה למעביד אינו מספיק, ונדרשת התייחסות ספציפית לויתור העובד על זכות זו לפיצוי. שכן, זכות זו הינה זכות אישית של העובד כלפי המעביד, ואיננה נכללת במסגרת הזכות הקניינית באמצאה, עליה העובד מוותר בדרך כלל. מדובר בהחלטה תקדימית וחשובה מעין כמוה, שעל מעבידים (בעיקר בתעשיית ההייטק) לקחת בחשבון במסגרת ניסוח חוזי ההעסקה של עובדיהם.

בחוזר רשם מס' מ.נ.76 שיצא היום, מודיע רשם הפטנטים, ד"ר מאיר נועם, כי רשות הפטנטים תעודד הגשת בקשות לפטנט בקשר לטכנולוגיות "ירוקות". בעלי בקשות לפטנט יוכלו כעת לבקש, ביחד עם הגשת בקשת הפטנט, כי הבקשה תסווג כ"ירוקה". בעת בקשה זו יידרשו בעלי הבקשות להסביר לרשות הפטנטים כיצד ההמצאה מקדמת את איכות הסביבה. במידה והבקשה לסיווג כ"ירוקה" תאושר, בחינת הבקשה תחל בתוך 3 חודשים (במקום 1-2 שנים בבקשות פטנט "רגילות"). בעלי בקשות פטנט קיימות יוכלו גם כן לבקש לשנות את סיווג בקשתם על מנת להנות מיתרון זה בקדימות בחינת הבקשה.

בית משפט השלום בירושלים הורה לגוגל לחשוף פרטי משתמש GMAIL. מדובר בתביעת לשון הרע שהגיש אדם שגילה כי עיתון מקומי כתב כתבה ובה לשון הרע אודותיו. לאחר בדיקת פרטי ההתקשרות שהופיעו בעיתון, התגלה כי פרטי ההתקשרות השונים (שמות אנשים ומספר טלפון) היו בדויים, וכי פרט לשם חברה לא נודעת פרט ההתקשרות היחיד שנותר לבחון הוא כתובת GMAIL. אותו אדם הגיש תביעת לשון הרע נגד החברה, והגיש בקשת ביניים להורות לגוגל לחשוף את כל הפרטים (לרבות כתובת IP) שיש לה אודות משתמש GMAIL האמור (לאחר שגוגל סירבה לעשות זאת בעקבות פניית המתלונן). בית המשפט קיבל את הבקשה. בית המשפט קבע כי לאותו משתמש GMAIL אין כל "זכות" לפרטיות, וכי מדיניות הפרטיות של גוגל מאפשרת לה לחשוף את הפרטים בנסיבות המקרה. כמו כן, קבע בית המשפט כי על פי הדין עיתון מחוייב לחשוף פרטי בעלים נכונים, ואינו רשאי להתחבא מאחורי כל "זכות" נטענת לפרטיות. בהקשר זה, קבע בית המשפט כי תיק זה הינו ברור יותר מהתיקים בהם נדרשת חשיפת פרטי גולשים שהפיצו דיבה באתרי אינטרנט. בש"א 2403/09 אייל אריאל נ' גוגל, החלטת בית משפט השלום בירושלים מיום 2.7.09.

בשנה השנייה ברציפות, משרד עורכי דין עדין-ליס, המפעיל אתר זה, הומלץ לאחרונה על ידי חברת המחקר הבריטית Legal500 (הנחשבת לאחד מגופי הדירוג המובילים בעולם למשרדי עורכי דין) כאחד המשרדים המובילים בישראל בתחום הקניין הרוחני. בין השאר נאמר על המשרד כי 'Adin-Liss, Law Offices is a niche IP firm which has been building an excellent reputation since its formation in 2006' וכי לקוחות מעידים על המשרד כי The firm is recommended for ‘ dedication in handling cases’, ‘availability even out of normal working hours’, and ‘ solid strategy in litigation’. להלן קישור לעמוד הרלבנטי באתר legal500.com.
http://www.legal500.com/c/israel/intellectual-property

רשות הפטנטים הישראלית שדרגה לאחרונה באופן משמעותי את מערכות התוכנה שלה, והעלתה לאויר לראשונה מאגר מקוון לחיפוש פטנטים ישראליים. בנוסף, היום עלה לאוויר מאגר סימני המסחר החדש (לו ציפו מזה חודשים רבים). מאגר סימני המסחר החדש כולל אפשרויות חיפוש מגוונות, שחלקן לא היו במאגר הקודם (כגון - חיפוש סימנים על פי שם בעלים). הקישור למאגר סימני המסחר: http://www.trademarks.justice.gov.il/TradeMarksWebSiteUI/TrademarksSearch/TrademarksSearch.aspx הקישור למאגר הפטנטים: http://www.ilpatsearch.justice.gov.il/UI/.

החוק למניעת דואר זבל, שהתקבל בכנסת בחודש יוני האחרון, יכנס לתוקף ב-1 בדצמבר. החוק קובע קריטריונים מחמירים ודורש ממפרסמים לקבל מראש את הסכמת הנמענים בטרם משלוח פרסומות בדואר אלקטרוני/SMS/פקס/טלפון. ניתוח מעמיק של הוראות החוק קיים בעמוד הרלבנטי בקטגוריית דיני אינטרנט באתרנו. כמו כן, להלן הקישור לנוסח החוק המלא באתר משרד המשפטים.
http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/6007DF68-A770-4A3C-BCC1-8236F42FD3E5/10679/2153.pdf

משרד עורכי דין עדין-ליס, המפעיל אתר זה, הומלץ לאחרונה על ידי חברת המחקר הבריטית Legal500 (הנחשבת לאחד מגופי הדירוג המובילים בעולם למשרדי עורכי דין) כאחד המשרדים המובילים בישראל בתחום הקניין הרוחני. בין השאר נאמר כי לקוחות מעידים על המשרד כי הוא ‘professional, efficient and provides fast and complete solutions’. להלן קישור לאתר legal500.com.
http://www.legal500.com/index.php?option=com_content&task=view&id=1136&l5country_code=is&l5directory=lfe&Itemid=364#includes/get_content_page_l500.php&&&l5country_code=IS§ion_name=Intellectual%20property&workarea_title=Intellectual%20property

ביהמ"ש המחוזי בת"א קבע כי יש לפרסם את שמו של מחבר היצירה על יצירתו, כאשר הדבר אפשרי, ובמידה ובהיקף המקובלים בענף. עם זאת, הדגיש ביהמ"ש כי הזכות שיצירה תיוחס ליוצרה אינה אבסולוטית, וכי הדרישה לציין את שם המחבר תחול רק כאשר מוכח כי הדבר מקובל בענף הרלוונטי. התובע, מעצב גרפי וצלם, צילם כלי מטבח שנכללו בקטלוג שהופק עבור חברת "רדד סולתם", כאשר שמו לא צוין במסגרת פרסומים אלו. התובע טען כי אי-ציון שמו על גבי הצילומים מהווה הפרת "הזכות המוסרית" שלו, בניגוד לסעיף 4א(1) לפקודת זכות יוצרים, לפיה: "מחבר זכאי ששמו ייקרא על יצירתו בהיקף ובמידה המקובלים." ביהמ"ש ציין כי נטל הראייה, כי בתחום הפרסום המסוים בו פועלים הצדדים מקובל לציין את שם הצלם, מוטל על כתפיו של התובע. ביהמ"ש קבע כי בנסיבות המקרה, כאשר הובאו ראיות לכאן ולכאן – הרי שהתובע לא הרים את נטל ההוכחה כי בענף הפרסום המסחרי מקובל לציין את שם הצלם. לפיכך, התביעה נדחתה. מצ"ב קישור לפסק הדין.
http://info1.court.gov.il/Prod03/ManamHTML4.nsf/48FD1795AE4AAED4422573EE0055A780/$FILE/CB0AE4BAE3F19DCA422573CB0040F88C.html?OpenElement

לאחרונה פסק סגן רשם הפטנטים הוצאות בסדר גודל חסר תקדים של 120 אלף ₪, כאשר הוא מתחשב בהוצאות הריאליות שהוציא בפועל הצד הזוכה. מדובר היה בהתנגדות שהגישה חברת "טבע" לבקשת פטנט של חברת "Pfizer", זמן קצר לאחר שהגישה "טבע" את כתב טענותיה, זנחה "Pfizer" את הבקשה. סגן הרשם הדגיש את העיקרון לפיו צד החוזר בו במהלך ניהול הליך, יישא בהוצאות הצד שכנגד, תהא הסיבה לזניחה אשר תהא. סגן הרשם פירש את ס' 162(ב) לחוק הפטנטים וקבע כי נקיטת הסעיף בלשון "הוצאות סבירות" אינה שוללת את הסמכות לפסוק הוצאות ריאליות. המונח "הוצאות סבירות" מלמד על כך שהרשם צריך לבחון את סבירותן של ההוצאות אותן הוציא הצד שזכה, בטרם יורה על התשלום. עוד ציין סגן הרשם כי פסיקת הוצאות ריאליות מותנית בהוכחתן בפועל, בבחינת המוציא מחברו – עליו הראייה. במקרה דנן, לא הוצג הסכם שכר טרחה, אולם הוצגו חשבונות עסקה מפורטים, לפיהם פסק סגן הרשם את ההוצאות, כשהוא מציין שלא היתה התנהגות חריגה של מי מהצדדים שיש בה כדי להשפיע על פסיקתו. מדובר בהחלטה תקדימית וחשובה מעין כמוה. שכן, סכום ההוצאות שנפסקו הינו גבוה באופן משמעותי מסכומי ההוצאות שנפסקים בהליכים משפטיים (גם בענייני פטנטים). וזאת, ביחוד לאור העובדה שמבקשת הפטנט זנחה את הבקשה בשלב מוקדם מאוד של ההליך (לאחר הגשת כתב הטענות של המתנגדת). מצ"ב קישור להחלטת הרשם.
http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A70FAC3A-B141-4781-822F-9836534D924B/0/133957.pdf

לאחרונה התקבל בכנסת חוק נתוני תקשורת (הידוע בכינויו חוק "האח הגדול"), שהוא למעשה תיקון של סדר הדין הפלילי. החוק אמור להקנות למשטרה יכולת להילחם בפשיעה ביתר יעילות, ע"י קבלת נתונים של תקשורת, טלפוניה ואינטרנט, דוגמת יעדי שיחות וכתובות IP. החוק מגדיר 3 דרכים בהן תוכל המשטרה לקבל את הנתונים: באמצעות צו שופט, במקרים דחופים ישירות ע"י קצין בדרגת סגן ניצב, ובאמצעות מאגר נתונים שיועבר למשטרה. על מנת לקבל צו של בימ"ש שלום, על המשטרה להגיש שורה של מסכמים – לרבות האם המנוי הוא בעל חיסיון מקצועי (פסיכולוג, עו"ד, רופא או כהן דת) והיסטוריה של בקשות קודמות. "הלכת ציטרין" קובעת כי ההגנה הזו קיימת גם עבור עיתונאים. הדרך השניה, הנוגעת לעבירות מסוג פשע או עוון, מאפשרת לקצינים בדרגת סגן ניצב לקבל את הנתונים ללא דיחוי וללא שום צו – לשם הצלת חיי אדם, למניעת עבירה או לגילוי של מבצע העבירה. הדרך השלישית היא מאגר המידע. קצין משטרה שהוסמך לכך, רשאי לדרוש נתונים מחברות התקשורת. הנתונים כוללים נתוני זיהוי של מנוי, מספר מזהה של מכשיר טלפון, פרטים מזהים של כרטיס SIM, וכו'. החוק מעלה חששות כבדים בדבר פגיעה בהגנת הפרטיות ובדבר ניצול לרעה של הקלת הגישה לנתונים כה רגישים לגבי כל אחד ואחד מתושבי ישראל, ועורר מחלוקת ציבורית נרחבת. להלן קישור לנוסח החוק כפי שעבר בכנסת.
http://www.knesset.gov.il/privatelaw/data/17/3/253_3_2.rtf

לבקשת רשת המזון העולמית ננדוס, הוציא ביהמ"ש המחוזי בת"א צו מניעה זמני האוסר על זכייני ננדוס לשעבר בישראל מלעשות שימוש במותג "ננדוס" במסעדות שהם מפעילים. ננדוס טענה כי הזכיינים הישראלים אינם עומדים בסטנדרטים של הרשת מבחינת תנאי ההיגיינה במסעדות, ואינם משלמים תמלוגים בגין השימוש בסימן המסחר, בידע ובקניין הרוחני שלה. השופט יהודה זפט קיבל את טענת ננדוס, לפיה היא לא העניקה לזכיינים רישיון שימוש בסימן ננדוס. הוא דחה את טענת הזכיינים, לפיה אין לתת את הצו לאור ההשקעות הרבות שהשקיעו. הוא קבע כי הזכיינים יוכלו להפעיל את עסקיהם ללא שימוש בסימן המסחר ננדוס. לדבריו, כשמדובר בהפרה ברורה של סימן מסחר, נזקי המפר ממתן הצו לא יטו את הכף נגד מתן צו זמני, המיועד למנוע את המשך ההפרה. מצ"ב קישור לידיעה שהופיעה באתר של גלובס.
http://www.globes.co.il/serve/globes/docview.asp?QUID=1056,U1197490766317&ID=&did=1000285811

לאחרונה התקבל בכנסת חוק זכות יוצרים חדש, המחליף הן את חוק זכות יוצרים, 1911, והן את פקודת זכות יוצרים, 1924.
http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/32331F27-82B1-4191-AE64-7F3A1024892B/18036/2119.pdf

בהחלטה חשובה פסק לאחרונה בית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כועדת ערר על רשם הפטנטים, כי יש להשאיר את כינוי המקור JAFFA בתוקף. בכך הפכה ועדת הערר את החלטת רשם הפטנטים כי יש למחוק את כינוי המקור. פרטי המקרה: לפני מספר שנים מועצת הצמחים העניקה רשות ליצרני פירות מדרום אפריקה לשווק פרי הדר לבריטניה תחת השם JAFFA. רשם הפטנטים, בבואו לבחון את חידוש כינוי המקור JAFFA סבר כי עקב הענקת רשות זו אבד תוקפו של JAFFA ככינוי המקור. וזאת, מכיוון שאם פרי ההדר הגדל בדרום אפריקה משווק תחת רשיון תחת המותג JAFFA והינו לכאורה באותה איכות כמו הפרי הישראלי, אבד לכאורה הקשר בין כינוי המקור JAFFA לבין תכונות הפרי הגדל דווקא ישראל. ועדת הפכה החלטה זו וקבעה כי עצם העובדה שמועצת הצמחים העניקה רשות ליצרן הדרום אפריקאי לשווק את הפרי תחת השם JAFFA לא גורעת מתוקפו של כינוי המקור. הפרי הדרום אפריקאי לא היה זהה לפרי הישראלי, והעובדה שמועצת הצמחים ממסחרת את סימן המסחר JAFFA במדינות שאינן חברות לאמנת ליסבון (להגנת כינויי מקור) אינה גורעת מתוקפו של כינוי המקור. מסיבה דומה קבעה ועדת הערר כי גם העובדה שמועצת הצמחים התירה את שיווקו של יוגורט תחת המותג JAFFAבהולנד לא פוגעת בתוקף כינוי המקור.

ערכאת ערעור פדרלית הפכה החלטה של בית המשפט מחוזי בארה"ב וקבעה כי Google רשאית להציג במנוע חיפוש התמונות שלה Google Images תמונות מוקטנות (thumbnails) של תמונות פורנו של Perfect 10. זהו אחד התיקים החשובים והמסקרנים הנידונים בימים אלה בבתי המשפט בארה"ב בסוגיית ה"שימוש ההוגן" על ידי מנועי חיפוש. ערכאת הערעור קבעה כי הצגת התמונות המוקטנות היא "שימוש הוגן", אולם השאירה "פתח" לבית המשפט התחתונה לקבוע הפרה מסייעת על ידי Google בהצגת התמונות. מצ"ב קישור להחלטה של בית המשפט האמריקאי.
http://www.ca9.uscourts.gov/ca9/newopinions.nsf/DE8297F56287C0BC882572DC007DACC6/$file/0655405.pdf?openelement

בית המשפט המחוזי בנצרת (השופטת גבריאלי דה ליאו) פסק פיצויים בסך העולה על 6 מיליון שקלים בגין זיוף דיסקים. מדובר היה בתביעה של 19 חברות תקליטים מהמובילות בעולם נגד מפעל ישראלי בתפן, שנהג לשכפל תקליטורי אב ("מאסטרים") ולייצר מהם דיסקים מזוייפים. הנתבעים הודו במעשי הזיוף. בבואו לדון בשאלת הפיצוי פסק בית המשפט כי מדובר ב-580 הפרות שונות, ופסק את הפיצוי הסטטוטורי המינימלי בסך 10,000 ש"ח בגין כל הפרה, בתוספת שכר טרחה והוצאות לטובת התובעים. מצ"ב קישור לפסק הדין:
http://info1.court.gov.il/Prod03/ManamHTML4.nsf/F8730C641DCA10EF422572AC0013B83A/$FILE/C7BBE5C4E7950D09422572AA00242830.html?OpenElement

לאחרונה נתן בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט יצחק עמית) החלטה חשובה בקשר לשאלה מתי יש להורות לספקיות האינטרנט לחשוף פרטי גולש שבדברים שכתב בפורומים/טוקבקים יש לשון הרע על צד ג'. מדובר בפסק הדין הראשון של בית משפט מחוזי בנושא זה. השופט עמית סטה מהלכת פלונית שנקבע בשנה שעברה על ידי השופטת מיכל אגמון-גונן מבית המשפט השלום בירושלים וקבע כי אין לדרוש רף של עבירה פלילית וכוונה לפגוע, אלא יש לדרוש מהתובע להוכיח "דבר מה נוסף" המבסס את תביעתו לגילוי פרטי הגולש. דוגמאות לבחינת התקיימות אותו "דבר מה נוסף": כאשר סיכויי התביעה טובים, כאשר התובע הוא אישיות ציבורית ויש בפרסום עניין לציבור, עוצמת הפרסום הפוגע, נסיבות הפרסום הפוגע, ועוד. מצ"ב קישור לפסק הדין המלא.
http://info1.court.gov.il/Prod03/ManamHTML4.nsf/DFA2F4FBD9E84AF8422572C50055A811/$FILE/7BB5417FD8042A96422572BC0024068B.html?OpenElement